רוב מחלקות הנוער מדברים על דרך ועל "ללמד כדורגל" בגילאים הצעירים, רוצים לגדל את הכוכב הבא אבל ההתנהלות בשטח שונה במהות ולא מאפשרת צמיחה, החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את זה! אז איך תהפוך למאמן כדורגל טוב יותר ותפתח שחקנים מגוונים?

אחד המאפיינים הכי בולטים של הישראלי הממוצע הוא השגת תוצאות מידיות וזה רק מתגבר אם זה נוגע לספורט, כולם רוצים לנצח תמיד ומיד. אני רואה מאמנים בטירוף על הספסל צורחים על השחקנים בכל פעולה ולא אומרים להם ת'כלס מה הם מצפים שהם יעשו ואם כבר אז הם רק מספרים להם מה לא לעשות.

מאיפה נובע כל הלחץ הזה?

כבר שנים מדברים על הטמעת דרך לפני תוצאות אז איך זה יכול להיות שעדיין התוצאה הסופית היא המדד להצלחה? בעיני הסיבה לכך נובעת בין היתר מהמנטליות של המאמן, וכדי להסביר את הנקודה הזאת אני רוצה לעשות הבדלה בין 3  סוגים שונים של אנשים בעולם:

  1. יזם - אדם עם רעיון או חזון שהוא רוצה להוציא אל הפועל אבל הוא לא מעוניין לעשות את העבודה אלא רק לקצור את הפירות מההצלחה. אדם כזה יכול להיות מישהו כמו בעלים של קבוצת כדורגל, יש לו חזון, הוא לא חייב להבין בכדורגל ולכן הוא צריך שותפים לדרך
  2. אמן - הוא זה שמייצר, זאת האומנות שלו הוא רוצה להסתכל על התוצר הסופי ולהתגאות בו "זאת היצירה שלי, הבייבי שלי"
  3. מנהל/מנהיג - הוא זה שמנצח על התזמורת, בדרך כלל יראה בהצלחה של הקבוצה אותה הוא מנהל כהצלחה האישית שלו.

בכל בני האדם יש קצת מכל סוג אבל תמיד אחד מהם יהיה דומיננטי יותר מהאחרים. העניין אצל מאמנים בדרך כלל הוא שהם "נקרעים" בין האמן למנהל. זה ברור שהחלק של היזם שבהם הוא לא הדומיננטי כי הם לגמרי פועלים בשטח, אז מה הם כן? בתחילת הדרך הם רואים בזה אומנות הם באמת רוצים לייצר קבוצה שמשחקת טוב, משחקת נכון, זאת האומנות שלהם והם באמת למדו לעשות את זה טוב אבל ככל שהזמן עובר הלחץ גובר והמנהל שבהם תופס פיקוד ורוצה לראות הצלחה כאן ועכשיו, הדרך כבר לא מעניינת והם רוצים תוצאות כי הם רואים בהצלחה של הקבוצה כהצלחה שלהם.

זאת גם אחת הסיבות שמנהלי קבוצות מעדיפים מאמנים שהיו שחקנים בעברם (גם אם לא במודע), כי שחקן הוא אומן ומה שהוא עושה על הדשא זאת האומנות שלו, האתגר שעומד בפני המאמן הישראלי הוא שגם כשהוא היה שחקן חינכו אותו לזנוח את האמן שבו ולהפוך להיות המנהל של עצמו ולדאוג לתוצאות במקום האומנות שלו שבגללה הוא התחיל לשחק בעצם.

האתגר שעומד בפני המאמן הישראלי הוא שגם כשהוא היה שחקן חינכו אותו לזנוח את האמן שבו ולהפוך להיות המנהל של עצמו

איך תוכל להפוך למאמן טוב יותר?

קודם כל והכי חשוב זה להיות מודע לזה שקיימים בך כמה צדדים ולשים לב איזה קול פנימי מדבר בכל סיטואציה האם זה האמן או המנהל? למנהל יש מקום ואין ספק שצריך לתת לו להתבטא, אבל כדאי לזכור שמה שאתה עושה כמאמן זה אומנות קודם כל והתוצאות פחות חשובות בשלב הזה.

והאם אתה מעודד את השחקנים שלך להוציא את האמן שבהם או שאתה מסרס את היכולות והתשוקות שבהם? התשוקה הזאת היא שהפכה אותם לשחקנים טובים בשכונה וגרמו להם להגיע לקבוצת כדורגל מקצוענית כדי להגשים את עצמם. להיות כדורגלן זאת אומנות והתפקיד שלך הוא לאפשר לשחקנים שלך להביע את האומנות שלהם לטובת הקבוצה וזאת גם האומנות שלך לאגד אוסף כישרונות שאולי שונים ממה שהכרת וממה שאתה רגיל לעבוד איתו ולהוציא ממנו את המיטב, לא על ע"י כך שתהפוך אותו לשחקן שאתה רוצה אלא ע"י כך שתזהה את הנקודות החזקות בו ותעצים אותן. תשתף את השחקן ותשאל אותו איך הוא היה רוצה להביא את עצמו לידי ביטוי בקבוצה זה יגדיל אצלו את התשוקה והמחוייבות אלייך וגם יאפשר לו להוציא את האני האמיתי שלו.

התפקיד שלך הוא לאפשר לשחקנים שלך להביע את האומנות שלהם לטובת הקבוצה וזאת גם האומנות שלך לאגד אוסף כישרונות שאולי שונים ממה שהכרת ולהוציא ממנו את המיטב

לסיכום, כדי לייצר כדורגלן מצליח אמיתי כדאי שנפסיק לתת משקל רב כל כך לתוצאות (לפחות בגיל הצעיר) ונתחיל להשקיע בפיתוח האמן שבתוכנו במקום למצוא את עצמנו מנהלים משחק פלייסטיישן אנושי בו רק התוצאה חשובה.

  • הפוסט נכתב במקור עבור מגזין המאמנים קאוצ'ים http://www.coachim.co.il/magazine/
פייסבוק
Google+
טוויטר
שלחו במייל
וואטסאפ

פוסטים נוספים

© כל הזכויות שמורות לפיני סנקש. האתר נבנה על-ידי מייקל פארבר.